משימה 5-ראיון אישי

מרואיין: יפעת, ביולגית שעובדת ברשות שמורות הטבע.
שאלות:

1)על פי הידוע לך האם חלו שינויים באוכלוסיית העופות ודגים מתחילתה יבוש החולה ועד היום?
א.לפני הייבוש
א1. אילו מינים של עופות ודגים חיו באזור לפני הייבוש?
א2. ממה ניזונו?
א3. האם היו סוגים נדירים?
א4. מה שימש המקום בשבילם? כלומר בית קבוע , בית מעבר וכו'
ב.הייבוש
ב1. האם השפיע הייבוש על העופות והדגים? ואם כן, כיצד?
ב2. האם יש סוגים שנכחדו?
ג.ההצפה
ג1.האם ההצפה גרמה לשינוי באוכלוסיית הדגים והעופות?האם הם הצליחו להשתקם בחזרה?
ג2.כיצד תרמה ההצפה לשיקום או שלא?
ד.כיום
ד1.מה מצבם של העופות והדגים כיום?
ד2.האם יש מספר שווה שלהם כמו בעבר?
ד3. ממה הם ניזונים היום? האם זה אותו מזון שאכלו בעבר?

ג'1 - החולה כיום כשמורה

לאחר שינויים כה רבים. משמורה נהדרת לבע"ח שונים ומיוחדים, למחלת המלריה שהייתה במקום ולהסתבכותה של החולה, מייבושה, להצפתה ועד היום.כיום יש לנו בעמק החולה שמורה קטנה, אך נהדרת. שמורה שוקקת חיים, בעלת נופים מרהיבים. כיום, ניתן לצפות בהחולה בעופות ימיים חורפים ומקומיים ובעופות נודדים שעוצרים באזור למנוחה(מדי שנה מבקרים בהחולה למעלה מ-200 מיני עופות מים). בין העופות הללו ניתן למנות את העגוריים, האגמית, הקורמורנים, השקנאים והבזים. בנוסף, מתקיימים בהחולה מאמצים להשבה לטבע של מיני עופת שנכחדו מישראל כגון העיטם לבן הזנב, וכן קיימי אתרי צפייה בעופות.העופות האציליים מגיחים בלהקות ענק מכל קצוות העמק ונוחתים זה ליד זה, זוגות זוגות על צאצאיהם ברעש מחריש אוזניים. בשמורה ניתן למצוא מגוון דגים קרפיון, שפמנון. ניתן למצוא גם את צב הביצה. הפלורה של החולה וסביבתה כוללת הן צמחייה האופיינית לאזור הימה והן צמחייה ימית כגון נימפאה לבנה נופר צהוב אירוס ענף ועוד. על אף היותה שמורת טבע. הרי שהיא מנוהלת באופן אקטיבי על ידי האדם. אנשי השמורה מודדים יום יום את מפלס המים ובודקים את איכותם. שינוי לא רצוי במפלס עלול לגרום לנטישת קינים של עופות המקננים על גדות המים. השמורה ניזונה ממי בריכות הדגים בצפון העמק וכן ממים נקיים אשר מפרישה חברת "מקורות" ממעיין עינן. בכל עונה בשנה לובשת השמורה מראה שונה, ובכך בין היתר, ייחודה.

ב'3 - ההצפה

ב- 1993 לאחר שנים של ניסיונות לעבד את הקרקעות במרכז העמק שיובשו בשל המלחת הקרקע, וכמו כן פגע הייבוש באיכות המים המגיעים לכנרת., ולכן הוחלט להציף חלק קטן מהחולה מחדש, מכיוון שמדובר על הצפה חלקית (מצפון לשמורת הטבע המוכרת), הקטנה בהרבה ממימדי הביצה המקורית, הוא נודע בכינויו האגמון. מטרות הפרויקט היו לשפר את משק המים ולמנוע הזרמה של מי ניקוז אדמות הכבול לכנרת. מטרות נוספות היו הוספת בתי גידול ושטחים שונים לבעלי הכנף ולצומח הייחודי וכן פיתוח תיירות טבע באזור. במקביל, התבצעו ניסויים חקלאיים בחלקות בעמק. השטח המוצף כולל קמ"ר אחד מוצף מים וכן 4 איים ושטחי אחו בשטח כולל של כ- 4 קמ"ר. השטח משמש עופות רבים של בתי גידול לחים. הבולטים בהם הם העגורים.עם הזמן הצטרפו עוד אנשים להחלטה, וכך לאט לאט בשיתוף הקרן הקיימת ועוד עובדים במקום התחילה להשתקם עמק החולה והאגמון שוב לשמורה. הושתלו צמחים והביאו בעלי חיים שהיו פעם במקום, גם העופות והציפורים שבו לפקוד את המקום למגורים ולתחנת מעבר ומנוחה בנדידה. וכך למרות הטעויות שנעשו בייבוש כך תוקנה מחדש השמורה. עבודות ההצפה והסתיימו ב-1998 בעלות של כ-75 מליון שקל ובמימון משותף של משרד החקלאות, מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל.

פרק ב'2 -אוכלוסיית הדגים והעופות לאחר הייבוש

לאחר הייבוש בע"ח שהיו במקום ובמיוחד העופות והציפורים הנודדות שימש המקום בשבילם כבית מעבר בזמן הנדידה מאפריקה לאירופה ובדרכם בחזרה ולחלקן בית קבוע ועשיר במזון , מים ואקלים טוב.
גם הייבוש השפיע רבות על בעלי החיים:
מינים רבים של דגים נעלמו, ביניהם מינים אנדמיים להחולה. דו-חיי בשם עגול לשון שחור גחון לא נראה שוב בשום מקום בעולם מ- 1955. עופות רבים פסקו לקנן באזור ואף לפקוד אותו שוב, הייבוש יצר בעיה לעופות הנודדים אשר השתמשו בהחולה כתחנת עצירה ומנוחה בדרכם הארוכה מפניי שבדרכם הם עייפו ולא יכלו להשתמש במקום כמקום מנוחה.

פרק ב'1 - יתרונות וחסרונות ייבוש החולה

ייבוש החולה שהיה אמור להיות הצלחה מסחררת שלא רק תפסיק מחלות ומוות אלא גם תביא למשק חקלאי מוצלח, למים נקיים ובריאים ועוד.
אך למרות זאת התברר שהייבוש גרם לנזקים רבים בתחומים שונים.

החסרונות

התוצאה הראשונה והישירה הייתה זיהום מי הכנרת בחנקות, אצות וחומרים אחרים אשר פגעו באיכות מי השתייה. התברר כי האגם שימש בסיס שקיעה וסינון לחומרים מזיקים לכנרת, אשר זרמו עתה באין מפריע.
לאחר הייבוש התברר כי אכן חלק מאדמות העמק פוריות ומתאימות לגידולים שונים, אך אימת הכבול אשר נחשפה לשמש ולרוח יצרה בעיות חדשות. כאשר אדמת הביצה נחשפה לאוויר, התפרק החומר האורגני המרכיב אותה והיא החלה לשקוע. מאז הייבוש ועד ימינו ירדו פני השטח בלמעלה משלושה מטרים! כמו כן, כאשר האדמה אינה רווייה במים, היא הופכת לאפר קל אשר כל רוח מסיעה אותו לכל כיוון. האדמה הרגישה מאוד לחום בשל הריכוז הגבוה של החומרים האורגניים בתוכה, בערה בימות הקיץ בשריפות ענק אשר נמשכו לעיתים אף מספר חודשים. נוסף על כל אלו התגלתה הקרקע כלא מתאימה לגידולים חקלאיים

היתרונות

היתרון הראשון הוא מחלת המלריה שנפתרה ונעלמה .
והיתרון השני הוא שבעקבות הייבוש נתרמה הקרן הקיימת לישראל, לשיקומו של חלק נוסף מאגם החולה. מכיוון שמדובר על הצפה חלקית (מצפון לשמורת הטבע המוכרת), הקטנה בהרבה ממימדי הביצה המקורית, הוא נודע בכינויו האגמון. במקביל נהגתה תכנית כלכלית שתצדיק את המהלך: הקמת תשתית לתיירות אקולוגית שתתבסס על איכות סביבה ושמירת הטבע. גולת הכותרת היא כמובן עונת נדידת העופות. חצי מיליארד בני כנף עוברים לאורך השבר הסורי אפריקאי ומעל החולה ודרכה, פעם בסתיו - דרומה ופעם בחורף - בשובם צפונה. שיקום זה התברר כטוב. עם השיקום חזרו בעלי חיים להגיע למקום שוב ומאז השמורה שוקקת חיים.

פרק א'3 - הסתבכותה של החולה

ההחלטה על ייבוש הביצות נתקבלה על ידי הרשויות כדי להרחיב את שטחי החקלאות של היישובים בעמק החולה. פרויקט ייבוש החולה בהנהלת הקרן הקיימת לישראל יצא לדרך ב- 1951. מטרותיו היו ביעור מקום מושבם של יתושי האנופלס וחיסול קדחת הביצות שהיו גורם עיקרי לייבוש, שהיה מסוכן מאוד לתושבים שגרו בעמק, כאשר הפיץ היתוש בעקיצותיו את מחלת המלריה הקשה,לדוגמא בכפר מלאחה אשר ישב על גדות הביצה, לא זכה להגיע ולו ילד אחד לגיל שנתיים בין השנים 1930 ל- 1940. בשנות ה- 40 של אותה מאה החל המאבק למיגור היתוש ומחלת המלריה, סיבה נוספת היא גאולת קרקע לבניית יישובים (משך שנים רבות נתפס הפרויקט כמפעל ציוני ממעלה ראשונה, ולכן - פריצת "הפקק", הנקודה בה חסמה קרקע את מוצא המים),לאד - מות חקלאיות ולסלילת כביש בעמק, , חיסכון רב במים, אשר התאדו מאגן ניקוז גדול זה ולא היו ברי שימוש, וכמו כן הועלו רעיונות רבים לניצול אדמות הכבול לייצור גז טבעי, חומרי זיבול ודישון ואפילו נפט!

פרק א'2 - החולה בעבר

עד לפני כ- 50 שנה השתרעה במרכז העמק ביצה ואילו בדרום העמק היה אגם . הביצה והאגם היו מקום נפלא וייחודי מאין כמותו לבעלי חיים ולצומח, אך גרמו בעיות לאדם עקב היתוש אנופלס ומחלת המלריה. בעבר, חיו במקום סוגים נדירים ושונים של דגים ועופות.הדגים,שמספרם היה רב והמיניהם היו מיוחדים ונדירים חיו בשפע וניזונו מדגיגונים. לעומת זאת העופות והציפורים(למעלה מ-200 ציפורים) שלחלקם השמורה שימשה כבית מגורים נפלא ולשאר היו בית מעבר ועצירה בנדידה, מקום זה היה טוב גם מפניי שהיה בו מקווה מים. בסמוך לאגמון מתקבצים עופות ללינת לילה. העופות האציליים מגיחים בלהקות ענק מכל קצוות העמק ונוחתים זה ליד זה, זוגות זוגות על צאצאיהם ברעש מחריש אוזניים. לאחר השקיעה משתרר שקט מוחלט, אך הוא נותר רק עד דמדומי הזריחה, כשהעוף המהווה אחד מסמליו של החיים הארוכים בסין וביפן מתעורר משנת הלילה שלו.