ההחלטה על ייבוש הביצות נתקבלה על ידי הרשויות כדי להרחיב את שטחי החקלאות של היישובים בעמק החולה. פרויקט ייבוש החולה בהנהלת הקרן הקיימת לישראל יצא לדרך ב- 1951. מטרותיו היו ביעור מקום מושבם של יתושי האנופלס וחיסול קדחת הביצות שהיו גורם עיקרי לייבוש, שהיה מסוכן מאוד לתושבים שגרו בעמק, כאשר הפיץ היתוש בעקיצותיו את מחלת המלריה הקשה,לדוגמא בכפר מלאחה אשר ישב על גדות הביצה, לא זכה להגיע ולו ילד אחד לגיל שנתיים בין השנים 1930 ל- 1940. בשנות ה- 40 של אותה מאה החל המאבק למיגור היתוש ומחלת המלריה, סיבה נוספת היא גאולת קרקע לבניית יישובים (משך שנים רבות נתפס הפרויקט כמפעל ציוני ממעלה ראשונה, ולכן - פריצת "הפקק", הנקודה בה חסמה קרקע את מוצא המים),לאד - מות חקלאיות ולסלילת כביש בעמק, , חיסכון רב במים, אשר התאדו מאגן ניקוז גדול זה ולא היו ברי שימוש, וכמו כן הועלו רעיונות רבים לניצול אדמות הכבול לייצור גז טבעי, חומרי זיבול ודישון ואפילו נפט!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה