יום רביעי, 14 במאי 2008

פרק ב'1 - יתרונות וחסרונות ייבוש החולה

ייבוש החולה שהיה אמור להיות הצלחה מסחררת שלא רק תפסיק מחלות ומוות אלא גם תביא למשק חקלאי מוצלח, למים נקיים ובריאים ועוד.
אך למרות זאת התברר שהייבוש גרם לנזקים רבים בתחומים שונים.
החסרונות

התוצאה הראשונה והישירה הייתה זיהום מי הכנרת בחנקות, אצות וחומרים אחרים אשר פגעו באיכות מי השתייה. התברר כי האגם שימש בסיס שקיעה וסינון לחומרים מזיקים לכנרת, אשר זרמו עתה באין מפריע.
לאחר הייבוש התברר כי אכן חלק מאדמות העמק פוריות ומתאימות לגידולים שונים, אך אימת הכבול אשר נחשפה לשמש ולרוח יצרה בעיות חדשות. כאשר אדמת הביצה נחשפה לאוויר, התפרק החומר האורגני המרכיב אותה והיא החלה לשקוע. מאז הייבוש ועד ימינו ירדו פני השטח בלמעלה משלושה מטרים! כמו כן, כאשר האדמה אינה רווייה במים, היא הופכת לאפר קל אשר כל רוח מסיעה אותו לכל כיוון. האדמה הרגישה מאוד לחום בשל הריכוז הגבוה של החומרים האורגניים בתוכה, בערה בימות הקיץ בשריפות ענק אשר נמשכו לעיתים אף מספר חודשים. נוסף על כל אלו התגלתה הקרקע כלא מתאימה לגידולים חקלאיים

היתרונות

היתרון הראשון הוא מחלת המלריה שנפתרה ונעלמה .
והיתרון השני הוא שבעקבות הייבוש נתרמה הקרן הקיימת לישראל, לשיקומו של חלק נוסף מאגם החולה. מכיוון שמדובר על הצפה חלקית (מצפון לשמורת הטבע המוכרת), הקטנה בהרבה ממימדי הביצה המקורית, הוא נודע בכינויו האגמון. במקביל נהגתה תכנית כלכלית שתצדיק את המהלך: הקמת תשתית לתיירות אקולוגית שתתבסס על איכות סביבה ושמירת הטבע. גולת הכותרת היא כמובן עונת נדידת העופות. חצי מיליארד בני כנף עוברים לאורך השבר הסורי אפריקאי ומעל החולה ודרכה, פעם בסתיו - דרומה ופעם בחורף - בשובם צפונה. שיקום זה התברר כטוב. עם השיקום חזרו בעלי חיים להגיע למקום שוב ומאז השמורה שוקקת חיים.