משימה 5-ראיון אישי

מרואיין: יפעת, ביולגית שעובדת ברשות שמורות הטבע.
שאלות:

1)על פי הידוע לך האם חלו שינויים באוכלוסיית העופות ודגים מתחילתה יבוש החולה ועד היום?
א.לפני הייבוש
א1. אילו מינים של עופות ודגים חיו באזור לפני הייבוש?
א2. ממה ניזונו?
א3. האם היו סוגים נדירים?
א4. מה שימש המקום בשבילם? כלומר בית קבוע , בית מעבר וכו'
ב.הייבוש
ב1. האם השפיע הייבוש על העופות והדגים? ואם כן, כיצד?
ב2. האם יש סוגים שנכחדו?
ג.ההצפה
ג1.האם ההצפה גרמה לשינוי באוכלוסיית הדגים והעופות?האם הם הצליחו להשתקם בחזרה?
ג2.כיצד תרמה ההצפה לשיקום או שלא?
ד.כיום
ד1.מה מצבם של העופות והדגים כיום?
ד2.האם יש מספר שווה שלהם כמו בעבר?
ד3. ממה הם ניזונים היום? האם זה אותו מזון שאכלו בעבר?

ג'1 - החולה כיום כשמורה

לאחר שינויים כה רבים. משמורה נהדרת לבע"ח שונים ומיוחדים, למחלת המלריה שהייתה במקום ולהסתבכותה של החולה, מייבושה, להצפתה ועד היום.כיום יש לנו בעמק החולה שמורה קטנה, אך נהדרת. שמורה שוקקת חיים, בעלת נופים מרהיבים. כיום, ניתן לצפות בהחולה בעופות ימיים חורפים ומקומיים ובעופות נודדים שעוצרים באזור למנוחה(מדי שנה מבקרים בהחולה למעלה מ-200 מיני עופות מים). בין העופות הללו ניתן למנות את העגוריים, האגמית, הקורמורנים, השקנאים והבזים. בנוסף, מתקיימים בהחולה מאמצים להשבה לטבע של מיני עופת שנכחדו מישראל כגון העיטם לבן הזנב, וכן קיימי אתרי צפייה בעופות.העופות האציליים מגיחים בלהקות ענק מכל קצוות העמק ונוחתים זה ליד זה, זוגות זוגות על צאצאיהם ברעש מחריש אוזניים. בשמורה ניתן למצוא מגוון דגים קרפיון, שפמנון. ניתן למצוא גם את צב הביצה. הפלורה של החולה וסביבתה כוללת הן צמחייה האופיינית לאזור הימה והן צמחייה ימית כגון נימפאה לבנה נופר צהוב אירוס ענף ועוד. על אף היותה שמורת טבע. הרי שהיא מנוהלת באופן אקטיבי על ידי האדם. אנשי השמורה מודדים יום יום את מפלס המים ובודקים את איכותם. שינוי לא רצוי במפלס עלול לגרום לנטישת קינים של עופות המקננים על גדות המים. השמורה ניזונה ממי בריכות הדגים בצפון העמק וכן ממים נקיים אשר מפרישה חברת "מקורות" ממעיין עינן. בכל עונה בשנה לובשת השמורה מראה שונה, ובכך בין היתר, ייחודה.

ב'3 - ההצפה

ב- 1993 לאחר שנים של ניסיונות לעבד את הקרקעות במרכז העמק שיובשו בשל המלחת הקרקע, וכמו כן פגע הייבוש באיכות המים המגיעים לכנרת., ולכן הוחלט להציף חלק קטן מהחולה מחדש, מכיוון שמדובר על הצפה חלקית (מצפון לשמורת הטבע המוכרת), הקטנה בהרבה ממימדי הביצה המקורית, הוא נודע בכינויו האגמון. מטרות הפרויקט היו לשפר את משק המים ולמנוע הזרמה של מי ניקוז אדמות הכבול לכנרת. מטרות נוספות היו הוספת בתי גידול ושטחים שונים לבעלי הכנף ולצומח הייחודי וכן פיתוח תיירות טבע באזור. במקביל, התבצעו ניסויים חקלאיים בחלקות בעמק. השטח המוצף כולל קמ"ר אחד מוצף מים וכן 4 איים ושטחי אחו בשטח כולל של כ- 4 קמ"ר. השטח משמש עופות רבים של בתי גידול לחים. הבולטים בהם הם העגורים.עם הזמן הצטרפו עוד אנשים להחלטה, וכך לאט לאט בשיתוף הקרן הקיימת ועוד עובדים במקום התחילה להשתקם עמק החולה והאגמון שוב לשמורה. הושתלו צמחים והביאו בעלי חיים שהיו פעם במקום, גם העופות והציפורים שבו לפקוד את המקום למגורים ולתחנת מעבר ומנוחה בנדידה. וכך למרות הטעויות שנעשו בייבוש כך תוקנה מחדש השמורה. עבודות ההצפה והסתיימו ב-1998 בעלות של כ-75 מליון שקל ובמימון משותף של משרד החקלאות, מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל.

פרק ב'2 -אוכלוסיית הדגים והעופות לאחר הייבוש

לאחר הייבוש בע"ח שהיו במקום ובמיוחד העופות והציפורים הנודדות שימש המקום בשבילם כבית מעבר בזמן הנדידה מאפריקה לאירופה ובדרכם בחזרה ולחלקן בית קבוע ועשיר במזון , מים ואקלים טוב.
גם הייבוש השפיע רבות על בעלי החיים:
מינים רבים של דגים נעלמו, ביניהם מינים אנדמיים להחולה. דו-חיי בשם עגול לשון שחור גחון לא נראה שוב בשום מקום בעולם מ- 1955. עופות רבים פסקו לקנן באזור ואף לפקוד אותו שוב, הייבוש יצר בעיה לעופות הנודדים אשר השתמשו בהחולה כתחנת עצירה ומנוחה בדרכם הארוכה מפניי שבדרכם הם עייפו ולא יכלו להשתמש במקום כמקום מנוחה.

פרק ב'1 - יתרונות וחסרונות ייבוש החולה

ייבוש החולה שהיה אמור להיות הצלחה מסחררת שלא רק תפסיק מחלות ומוות אלא גם תביא למשק חקלאי מוצלח, למים נקיים ובריאים ועוד.
אך למרות זאת התברר שהייבוש גרם לנזקים רבים בתחומים שונים.

החסרונות

התוצאה הראשונה והישירה הייתה זיהום מי הכנרת בחנקות, אצות וחומרים אחרים אשר פגעו באיכות מי השתייה. התברר כי האגם שימש בסיס שקיעה וסינון לחומרים מזיקים לכנרת, אשר זרמו עתה באין מפריע.
לאחר הייבוש התברר כי אכן חלק מאדמות העמק פוריות ומתאימות לגידולים שונים, אך אימת הכבול אשר נחשפה לשמש ולרוח יצרה בעיות חדשות. כאשר אדמת הביצה נחשפה לאוויר, התפרק החומר האורגני המרכיב אותה והיא החלה לשקוע. מאז הייבוש ועד ימינו ירדו פני השטח בלמעלה משלושה מטרים! כמו כן, כאשר האדמה אינה רווייה במים, היא הופכת לאפר קל אשר כל רוח מסיעה אותו לכל כיוון. האדמה הרגישה מאוד לחום בשל הריכוז הגבוה של החומרים האורגניים בתוכה, בערה בימות הקיץ בשריפות ענק אשר נמשכו לעיתים אף מספר חודשים. נוסף על כל אלו התגלתה הקרקע כלא מתאימה לגידולים חקלאיים

היתרונות

היתרון הראשון הוא מחלת המלריה שנפתרה ונעלמה .
והיתרון השני הוא שבעקבות הייבוש נתרמה הקרן הקיימת לישראל, לשיקומו של חלק נוסף מאגם החולה. מכיוון שמדובר על הצפה חלקית (מצפון לשמורת הטבע המוכרת), הקטנה בהרבה ממימדי הביצה המקורית, הוא נודע בכינויו האגמון. במקביל נהגתה תכנית כלכלית שתצדיק את המהלך: הקמת תשתית לתיירות אקולוגית שתתבסס על איכות סביבה ושמירת הטבע. גולת הכותרת היא כמובן עונת נדידת העופות. חצי מיליארד בני כנף עוברים לאורך השבר הסורי אפריקאי ומעל החולה ודרכה, פעם בסתיו - דרומה ופעם בחורף - בשובם צפונה. שיקום זה התברר כטוב. עם השיקום חזרו בעלי חיים להגיע למקום שוב ומאז השמורה שוקקת חיים.

פרק א'3 - הסתבכותה של החולה

ההחלטה על ייבוש הביצות נתקבלה על ידי הרשויות כדי להרחיב את שטחי החקלאות של היישובים בעמק החולה. פרויקט ייבוש החולה בהנהלת הקרן הקיימת לישראל יצא לדרך ב- 1951. מטרותיו היו ביעור מקום מושבם של יתושי האנופלס וחיסול קדחת הביצות שהיו גורם עיקרי לייבוש, שהיה מסוכן מאוד לתושבים שגרו בעמק, כאשר הפיץ היתוש בעקיצותיו את מחלת המלריה הקשה,לדוגמא בכפר מלאחה אשר ישב על גדות הביצה, לא זכה להגיע ולו ילד אחד לגיל שנתיים בין השנים 1930 ל- 1940. בשנות ה- 40 של אותה מאה החל המאבק למיגור היתוש ומחלת המלריה, סיבה נוספת היא גאולת קרקע לבניית יישובים (משך שנים רבות נתפס הפרויקט כמפעל ציוני ממעלה ראשונה, ולכן - פריצת "הפקק", הנקודה בה חסמה קרקע את מוצא המים),לאד - מות חקלאיות ולסלילת כביש בעמק, , חיסכון רב במים, אשר התאדו מאגן ניקוז גדול זה ולא היו ברי שימוש, וכמו כן הועלו רעיונות רבים לניצול אדמות הכבול לייצור גז טבעי, חומרי זיבול ודישון ואפילו נפט!

פרק א'2 - החולה בעבר

עד לפני כ- 50 שנה השתרעה במרכז העמק ביצה ואילו בדרום העמק היה אגם . הביצה והאגם היו מקום נפלא וייחודי מאין כמותו לבעלי חיים ולצומח, אך גרמו בעיות לאדם עקב היתוש אנופלס ומחלת המלריה. בעבר, חיו במקום סוגים נדירים ושונים של דגים ועופות.הדגים,שמספרם היה רב והמיניהם היו מיוחדים ונדירים חיו בשפע וניזונו מדגיגונים. לעומת זאת העופות והציפורים(למעלה מ-200 ציפורים) שלחלקם השמורה שימשה כבית מגורים נפלא ולשאר היו בית מעבר ועצירה בנדידה, מקום זה היה טוב גם מפניי שהיה בו מקווה מים. בסמוך לאגמון מתקבצים עופות ללינת לילה. העופות האציליים מגיחים בלהקות ענק מכל קצוות העמק ונוחתים זה ליד זה, זוגות זוגות על צאצאיהם ברעש מחריש אוזניים. לאחר השקיעה משתרר שקט מוחלט, אך הוא נותר רק עד דמדומי הזריחה, כשהעוף המהווה אחד מסמליו של החיים הארוכים בסין וביפן מתעורר משנת הלילה שלו.

פרק א'1 - מבוא

המשימה:

ארגנו וסכמו את המידע שאספתם לגבי כל אחד מהפרקים.

שמורת החולה היא שריד של ימת החולה והביצות שהשתרעו סביבה בעמק החולה.
שמורה זו מיוחדת במינה לא רק בגלל יופייה המרהיב אלא גם בגלל התהליך הארוך שעברה מיום היווצרה עד היום: ממקום שוכן חיים ומקסים למקום בו שוכנת מחלה נוראית המלריה, לייבושה, להצפתה מחדש ושיקומה ועד היום לשמורה שמשמשת בית מגורים בעלי חיים וצמחים ובית מעבר לציפורים, שמורה בעלת נופים מרהיבים ומקום שניתן לבקר בו לראותו.
מקום השמורה היה קיים בא"י מאז ומעולם ויובש בשנים: 1951-1958. לאחר כמה זמן הוצפה השמורה מחדש על ידי הקרן הקיימת לישראל.
העמק נמצא בצפון בקע הירדן העובר במזרח ארץ-ישראל למלוא אורכה. עמק זה, שהינו קטע מהשבר הסורי-אפריקני, נחסם בדרום על ידי שפך בזלת שזרם בכיוון הגולן לפני כ-20,000 שנה. מי המעיינות והנחלים שהתנקזו לעמק הסגור, יצרו את אגם החולה.היא מייצגת עולם שכמעט נעלם מנופי ארצנו. בתוך שטח מצומצם יחסית מצויים בתי גידול רבים לבעלי חיים שונים, בתוכם יונקים, דגים, דו-חיים ושפע של ציפורים ומשמשת בית קבוע ונקודת עצירה בדרך הנדידה.

משימה 3 א'

ציינו לגבי כל מקור:

שם האתר בקישור נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר (תמצית האתר)

מדיה באתר (תמונות ,סרטים וכו'..)במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלכם.

ויקיפדיה:
נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר :
באתר זה מצוין בעיקרו את מראה השמורה כיום, בעלי החיים שנוכל למצוא שם כגון:עופות ,דגים וצבים למיניהם.
מדיה באתר:

להקת עגורים אפורים באגמון החולה

צבי ביצה בשמורה, דצמבר 2004

במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלנו:
האתר עשוי לקדם את עבודתנו בכך שיעזור לנו להבין יותר את סוגי החיות שנמצאות שם ואת התהליך היומיומי שלהם בשמורה.

מטח:

נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר :
האתר עוסק בכל הנושאים, וכל התהליך אותה עברה השמורה. כגון: הייבוש, ההצפה, נושא בעלי החיים והצמחים ומיניהם, המצב כיום וכו'.

מדיה באתר:
אין

במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלנו:
האתר עשוי לקדם אותנו בכך שכך נוכל להבין לפרטי פרטים את כל התהליך כולו שעברה השמורה עד היום.


רשות הטבע והגנים

נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר :
האתר עוסק בקצרה על התהליך שעברה מתחילתה ועד שיקומה ובנוסף מרחיב על האגמים המעיינות ומזג האוויר של המקום.

מדיה באתר: סרטון:

תמונות:

במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלנו:
האתר יכול לעזור לנו בכך שבעזרתו נבין על המזג האוויר באיזור, על הנדידה של העופות ממקום למקום ועל מה שקרה בעבר.



מסע אחר
נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר:
האתר עוסק בעיקרו בייבוש עצמו, גורמיו, ותוצאותיו.

מדיה באתר:

במי האגמון חיים למעלה ממאתיים מינים של עופות.

במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלנו:
האתר עשוי לקדם את עבודתנו בכל שנוכל להבין את עומקו של תהליך הייבוש ומה קרה מתחילתו (כלומר מה היו הגורמים) ועד סופו (כלומר מה היו התוצאות).


תפוז

נושאים מרכזיים בהם עוסק האתר:
האתר עוסק בעיקרו בתוצאותיו של הייבוש והנזקים שגרם.

מדיה באתר:
אין

במה עשוי האתר לקדם את עבודת החקר שלנו:
האתר עשוי לקדם את עבודתנו בכל שנוכל להבין את הנזקים שגרם הייבוש מבחינה:פיזית(כלומר אסונות כמו שריפות, זיהום וכו') .

משימה 3 ב'

בחרו מקור מידע אחד מבין המקורות שאספתם.נתחו את מהימנות המקור ע"פ הקריטריונים.

מקור מידע: בחרנו באתר מט"ח

א. הערכה ראשונית:
1. מהי סמכותו של האדם או הארגון שיצרו את פריט המידע?

1. המאמר נכתב על ידי עוז קרן.
2. כן, הכותבת היא מדריכת טיולים, רכזת הדרכה במרכז הדרכה תל-חצור, רשות הטבע והגנים. זה מעיד על ידע בטבע והיא יודעת להסביר את הנושא.
3. היא עובדת ברשות הטבע והגנים שזאת חברה גדולה ורצינית.
4. הסיומת של הדף:item
5. לא נתקלנו בשמה של הכותבת במאמרים אחרים.

2. עד כמה פריט המידע עדכני ומעודכן?

1. כן יש תאריך, ינואר 2002.
2. לא אין תאריכים שמורים על זמן עדכון המאמר.
3. התוכן אכן מעיד על עדכניות ורלוונטי גם לימינו.
4. לא האתר לא משתנה מפעם לפעם.

3. האם המידע מוצג ומאורגן ברמה גבוהה?

1. כן האתר מאורגן כך שניתן למצוא מידע בקלות את מה שצריך מבלי לבזבז זמן.
2. כן הניסוח בהיר ונוח לקריאה.


ב. הערכה לפי תוכן:
1. האם המידע אמין ואפשר לסמוך עליו?

1. לא מובן הניסוח.
2. לא אין ציטוטים ממקורות מוסכים.
3. לא מוצגים רשימת מקורות.
4. המידע אובייקטיבי ואינו מוטעה.
5. לא ניכרת מגמתיות.
6. לא היה התמקדות בדברים השלילים והחיובים שהיו בייבוש ובתהליך עצמו
7. מוצגות עובדות בלבד.
2. עד כמה המידע מדויק?

1. לא לפי בדיקה באתרים אחרים אין טעיות במידע.
2. כן האתר תואם את המידע המוצג במקורות מידע אחרים.
3. לא אין נתונים מספריים, גרפים, טבלאות.
3. עד כמה המידע מקיף את הנושא?

1. כן פריט המידע מקיף נושאים רבים לדוגמא באתר אפשר למצוא על נושאים נרחבים כמו: הייבוש, הצמחים, בעלי החיים האנשים וכ"ו.
2. כל נושא ממוצה לעומק באתר.
3. האתר בגודל בינוני ועל כול נושא מפורט כל מה שאנו צריכות.
הסיומת של האתר היא item שמייצגת את אתר מטח.
4. כן יש קישורים לאתרים אחרים שקשורים לנושא כמו: לשמורת הטבע והגנים.

פרקי העבודה

ראשי פרקים ולקבוע את סדר הרעיונות בכל פרק +נקודות מרכזיות בפרק.
שאלת החקר שלנו:
מהי ההשפעה של ייבוש ביצת החולה על אוכלוסיית העופות והדגים במקום?
בחרנו דווקא להתעמק בדגים ובעופות כי לדעתנו הייבוש השפיע אליהם הכי הרבה.
א. החולה לפני הייבוש.
א1. מבוא- החולה -מידע כללי נסביר מידע כללי על השמורה.
א2. החולה בעבר - נסביר בפרק זה על החולה כמקום מחייה לבעלי החיים.
א3. הסתבכותה של החולה בביצה והגורמים לייבושה.
ב. החולה אחרי הייבוש.
ב1.הייבוש- בפרק זה נסביר את תהליך ייבוש החולה את תוצאותיה ואת היתרונות והחסרונות.
ב2.אוכלוסיית הדגים והעופות לאחר הייבוש-שינויים שהתרחשו בעקבות הייבוש.
ב3.ההצפה- בפרק זה נסביר את התהליך את התחדשותה של החולה כשמורה.
ג. כיום.
ג1.החולה כיום כשמורה- בפרק זה נסביר את שיקומה של שמורת החולה ומצבה כיום כבית גידול לעופות ודגים.